ליאונידים

אדומונת

עוֹד
אֶחָד

וְעוֹד

אֶחָד

נוֹרָה

שְלַל הֶבְזֵקִים שֶל אוֹר בְּלַיְלָה עַז אָפֵל
שְֹרוּעִים לָהֶם בְּחֵיק חוֹרְשָה, רָקִיעַ כְּתִקְרָה
וּמִתְכָּסִים בְּשַֹק תְּשוּקָה כְּשֶעוֹד כּוֹכָב נוֹפֵל
הוּא כֹּה מְרוּגָש, הִיא מַרְגִישָה אוֹתוֹ
זָקוּר, וְלֹא יָכוֹל לִכְלוֹא הַלְהִיטוּת
כשעוֹד שָבִיט נִזְרַע לוֹ פֶּתַע בַּשָּמַיִם
וְעוֹד דִּמְעָה קְטַנָּה נוֹטֶפֶת לַּהּ שוּלַיִם
זֶה הַלֵּב, הוּא לֹא יָכוֹל הָכִיל, פָּשוּט
פָּסִים שֶל אוֹר
בּוֹעֵר
נוֹפֵל וּמְעָוֵר

הֵם בְּיַחַד, הוּא בִּפְנִים וְחֵשֶק לְמָהֵר
כְּשֶהִיא חוֹבֶקֶת גּוּף חוֹשֵק גּוֹהֵר
וְחָם, זִיקוּק זוֹרֵחַ בַּעֵינַיִם
רַק הַחוֹשֶך עוֹנֶג מַהֲבִיל
וּשְנַיִם
נִלְפָּתִים
עַכְשָיו
בּלֹא לָזוּז
בְּעוֹד

מָטָר שֶל לֵיאוֹנִידִים בַּקְּרָבַיִם.