שִׁיר אהבה

אבינעמה

עוֹד אָשִׁיר לָךְ בְּאִלְּמוּת מִלִּים.
עוֹד אָשִׁיר לָךְ בְּהֶמְיָה וְלַהַט,
שִׂיג וָשִׂיחַ יֶהְגּוּ צְלִילִים,
מוּל שְׁדֵמָה הַמִּתְמָשְׁכָה רוֹגַעַת.

לַיְלָה, הָרוּחוֹת עָמְדוּ מִסַּעַר,
רַעַד מֵיתָרִים הִצִּית שַׁלְהֶבֶת,
מִתְדַפְּקוֹת כָּל הַכְּמִיהוֹת עַל שַׁעַר
וְנָפְשִׁי שׁוֹתֶקֶת וְאוֹהֶבֶת.

אַתְּ יוֹשְׁבָה מוּל אַפְלוּלִית הַנֶּשֶׁף,
אִישׁוֹנָיִךְ נְעוּצִים בַּדְּמִי,
הַדְּמָמוֹת נוֹסְכוֹת בָּךְ סוֹד וַכֶּשֶׁף,
הֵן הוֹגוֹת בִּרְעָדָה אֶת שְׁמִי,

וַאֲנִי רָכוּן אֶל רוֹן עַרְבַּיִם,
עֲרָפֶל אֶת הַלֵּאוּת תּוֹמֵךְְ,
עַל מִצְחִי יוֹקֶדֶת אֵשׁ שְׂפָתַיִים,
וְהָגוּת לוֹחֶשֶׁת לִי אֶת שְׁמֵךְ.

כָּאן נִצֶּבֶת הַדְּמָמָה כַּפֶּלֶד,
בַּמֶּרְחָב תְּקוּעִים שְׁנֵי מַבָּטִים,
וְהַבְּכִי אֵינוֹ נַחֲלַת הַיֶּלֶד,
לַדְּמָעוֹת אֵין מֵצָרֵי עִתִּים.

לַיְלָה, הָרוּחוֹת עָמְדוּ מִסַּעַר,
רַעַד מֵיתָרִים הִצִּית שַׁלְהֶבֶת,
מִתְדַפְּקוֹת כָּל הַכְּמִיהוֹת עַל שַׁעַר
וְנָפְשִׁי שׁוֹתֶקֶת וְאוֹהֶבֶת.